מאת: תצפית ומתורגמן
נוכחים: ברק (יו"ר הועדה); רם (מזכיר); דוד (מזכיר נוסף); חברי ועדה נוספים
ברק: מה על סדר היום?
רם: בקשה לסגירת מרפסת במוסררה. משפחת כהן, הגישו מסמכים – בקשה לשינוי תב"ע
ברק: מי זה, זה לא החרדים האלה?
רם: כן, אבל לא אותם אלה שהפגינו לפני חודש. עם אלה אפשר לדבר
ברק: יש התנגדויות שם?
דוד: יש שכן שזה עוצר לו את הבריזה ויש לו אסטמה
ברק: מי זה, חמאווי הנודניק הזה עוד פעם?
דוד: לא, זה אחד ליפשיץ. הוא גר קומה מעל
ברק: ליפשיץ, מה? איזה אשכנזי. למה הצרות עין הזאת, אני לא מבין.
דוד: לא נעים לי להגיד לך, אבל אתה, בתור תימני, במקומך לא הייתי פותח את הפה. כשאתם מתלבשים על מישהו, אפילו אינסטלאטור לא ייכנס אליו הביתה בלי התנגדויות
ברק: כמה פעמים אני צריך להגיד לך, אני אשכנזי מצד אמא שלי, וזאת העדה שלי עכשיו, בסדר?
רם: בואו נחזור לעניין. יותר מדי זמן הולך על המרפסת העלובה הזאת.
ברק: בסדר, אז לא הבנתי, אם ליפשיץ גר מעל, אז איך זה עוצר לו את הבריזה?
דוד: אנא עארף? בירושלים הבריזה מגיעה מלמטה למעלה, ככה אומרים...
ברק: בכלל איך יש בריזה בירושלים? אין שם ים, אז מאיפה היא מגיעה?
רם: מבריכת הסולטן
ברק: מה בריכת הסולטן, זה לא איפה שלאונרד כהן מופיע בחודש הבא?
דוד: יכול להיות, לא הביאו את זה בפני הועדה, זה לא על סדר היום
ברק: אולי אפשר לארגן כרטיסים לדבר הזה... טוב, עזוב. איך גומרים עם ליפשיץ והמרפסת?
רם: אם אתה רוצה כרטיסים, אל תאשר, כי ליפשיץ מתנגד וליפשיץ אחראי על הסדרנים במופע של לאונרד כהן. הוא יכול לסדר אותך בשורה הראשונה.
ברק: רגע, אבל לאונרד בטח קרוב של כהן מהמרפסת, לא? למה נסתבך איתו עכשיו?
דוד: לא, זה כהן אחר. אתה לא יודע שחצי מהיהודים זה כהן?
(הפסקה. נכנס ראש המטות המשולבים, מוסר פתק לנשיא)
ברק: עוד פעם הפתקים האלה? כמה פעמים ביקשתי לא להפריע כשאנחנו יושבים על הבניה בירושלים? איזה תיק זה ירושלים, יא אללה, איך הכנסתם אותי שניכם לצרה הזאת? איפה ג'ורג'?
(נכנס מיטשל לחדר)
ברק: תגיד, אתה רוצה להרוג אותי? למה לא גמרת כבר את העניין עם המרפסת של חמאווי?
מיטשל: אדוני הנשיא, זה לא חמאווי, זה כהן וליפשיץ. את העניין של חמאווי סגרנו בשבוע שעבר, בקשה להוספת מחסן בקטמונים. כל הכורדים שם קפצו בהתנגדויות.
ברק (אובמה): למה צריך להתעסק עם הכורדים? הם לא מרוצים שעזרנו להם להפטר מסדאם? מה זה הכפיות טובה הזאת?
רם (עמנואל): לא, אדוני, זה כורדים אחרים. אלה כורדים יהודים.
אובמה (בבהלה): מה, יש גם יהודים כורדים?
דוד (אקסלרוד): חבל לך על הזמן, אדוני הנשיא. יש יהודים בכל מקום. אם תחפש, תמצא גם יהודים אינדיאנים.
אובמה: עזוב, אל תגיד את זה. עכשיו אני אצטרך להתנצל עוד פעם על גזל האדמות ויתפסו אותי במילה.
עמנואל: אז מה עושים עם המרפסת של כהן? צריך לקבל החלטה. אבו מאזן מתנגד לכל שינוי סטטוס בירושלים.
אובמה: עזוב אותי ממאזן. אם ליפשיץ יכול לסדר לנו כרטיסים בשורה הראשונה, העניין סגור. הבטחתי למישל ערב רומנטי מול החומות.
אקסלרוד: אז זהו, אני יכול לכתוב החלטה?
אובמה: כן. רק תודיעו להילארי לעדכן את המטבחון בירושלים, שלא יגידו שאנחנו עובדים מאחורי הגב שלהם. מיטשל, אני עוד אתחשבן איתך על שהכנסת לי את היו"רות של הועדה הזאת. מה, לנשיא ארצות הברית אין במה להתעסק, רק בסכסוכי בניה בירושלים? עכשיו איפה הפתק שהגנרל הזה הכניס לי, היה עוד ניסוי גרעיני בקוריאה הצפונית, חייבים לטפל בזה, יא אללה. טוב, האמת שליד סגירת מרפסות בירושלים זה משחק ילדים.
