בני ישראל מזועזעים מהתוכחה בפרשה שעברה ומשה רץ להרגיע אותם "אתם נצבים היום".
מדוע צריך משה להרגיעם?
הרי מלכתחילה היתה המטרה לגרום לזעזוע וחזרה בתשובה.
רש"י: מדרש אגדה למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום.
מדוע משה מפייסם? לאחר שהגיע למצב שנגע בליבותם והם יראים, מדוע צריך משה להרגיע אותם?
הרי כל מטרת התוכחה היא לזעזע, אז מדוע לאחר הזעזוע צריך משה לומר "אל תדאגו,יהיה בסדר"?
בספר נחמיה כשעלו ישראל מבבל בימי בית שני, היו בהם הרבה חטאים,נישואי תערובת וכו'.
עזרא ונחמיה מנסים לטהר את העם, להפרישם מהנשים הנוכריות וללמדם תורה.
בראש השנה הוציא עזרא את ספר התורה לרחוב וקרא לפני בני ישראל והסביר להם אותה.
העם החל לבכות על שנכשלו ועברו על מצוות התורה מחוסר ידיעה, עזרא הרגיע אותם ואמר: "...היום קדוש לה' אלוהיכם אל תתאבלו ואל תבכו, כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה, ויאמר להם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים"
גם כאן נשאלת אותה שאלה, עזרא הצליח לגעת בלב העם ולגרום להם לחרטה וחזרה בתשובה, אם כן למה כשזה כבר קורה עזרא מרגיע אותם?
התשובה היא שלאחר שמכירים בחטא, בוכים וחוזרים בתשובה אז אפשר להירגע ולשמוח.
זה כמו אדם נכה שגופו משותק ואין לו תחושות.
צובטים אותו והוא לא מרגיש.
לקחים אותו לניתוח שמסיר ממנו את השיתוק והוא מתחיל לצרוח ולבכות "הרגל כואבת".
הוא צועק וכולם סביבו שמחים - הם מבינים שהניתוח עבד.
כשבני ישראל שמעו את התוכחה בפרשת בחוקותי הם לא הגיבו .
בפרשת כי תבוא התוכחה נגעה בהם, זיעזעה אותם וגרמה להם לעצב, "הוריקו פניהם" כלומר זה השפיע עליהם קשה.
כנ"ל בספר נחמיה, העם הושפע, התעורר מתרדמתו.
אחרי שמתעוררים אז השמחה גדולה
-----------------
דברים ששמעתי לפני שנים מפי הרב סלוץ' במכון לב
