בס"ד 1 יא אייר תשס"ז 29.4.07
מעשה בחסידה "ובתרנגול כפרות"
א.מעשה שהיה בחסידה מכפר רבי אלעזר,
גרה היא בנחת וביראה במעלה ההר.
נושאת היא תפילה חרישית בכל זמן ושעה,
מונעת היא גזרות רעות מכול בני עמה.
הרבנית חייה שושקה נקראה היא בפי כול,
אומרים שהמלאך גבריאל דובר אליה,אפילו בקול.
בכול יום קוראת היא פרקי תהילים,
חוצבים הם דרכם ישירות עד היושב במרומים.
ואני ינקל ,עבדכם הנאמן,איש קטן ופשוט,
מפשפש במעשיי שמא אחטא ואעשה טעות.
ב.בלילה בלילה מכסה אני את כול גופי בשמיכה,
מציץ בחרדה החוצה שמא הרבנית מנהלת עכשיו שיחה.
קוראת בתני"א בחומש ובשאר דברי חז"ל ופסוקים,
חושש אני כי באותה שעה מרקדים לפניה המלאכים.
ואני ינקל,איש פשוט,שתפילתי מגיעה עד התקרה,
אניני מבין מדוע נפערים סדקים בקירות החדר והם נראים ככברה.
ג.בכל יום שישי עוד בטרם קורא לו התרנגול,
משכימה הרבנית קום,כאילו רוצה היא לגרש את החול.
מעירה ומזרזת אותי מיד אל בית התפילה ואל המצוות,
פוקדת עלי: רוץ והבא בדרכך לכבוד שבת חלות.
פורשת מפה לבנה וצחורה על השולחן,
חיש קל אחת ושתיים והכול מוכן.
עוד בטרם שוקעת לה השמש אט בשמיים,
מדליקה הרבנית נרותיה ומחייכת שבעתיים.
בכל ערב שבת אנו זוכים לנשמה יתרה,
ואני, ינקל, לבי כבר פועם בדהירה.
ד.אך לא על כך רציתי את סיפורי לספר,
אלא על התרנגול שבשלו קודם עלי להיטהר.
קרבו ובאו להם ,ימי הקודש,"הימים הנוראים",
פקדה עלי הרבנית להביא לה עוף שתטיל בו את "חטאיה המרובים".
פסעתי אל השוק ונטלתי משם עוף יפה ומלא נוצות,
הגשתיו אל הרבנית שתעשה ממנו קציצות.
נטלה הרבנית את העוף והביטה מתחת לכנפיים,
ומיד פסקה,עוף פשוט ואינו ראוי כי יבוא אל הקרביים.
כיצד זה קרה ובשל מי זאת הרעה
הגיע העוף כמעט כמעט עד לקדרה.
ספקה היא כפיים ונטלה היא ידיים,
בס"ד 2
ראה זאת העוף וברח עד גבעתיים.
הביטה הרבנית בתמונת הרבה בפנים עצובות,
אוי רבה,התפלל עלי והצילני מרעות.
מיד טבלה הרבנית את כל כליה ברותחין,
שמא דבק בהם מן העוף ושאר "מרעין בישין".
ה.מאותו מעשה נורא בעוף מתרנגול כפרות,
אומרים כי הפיל עצמו לכבשן האש בקולי קולות.
מעתה הבא לי עופות אך ורק מכפר חסידים,
שעוד בטרם שחיטה מזככים נפשם מכול חטאים.
השמועה עפה לה ונשאה לה כנפיים,
עד לול כפר חסידים סמוך לגבעתיים.
מאותה שעה החלו כל אותם העופות מתפללים,
"בפסוקי דזמרה",תיקון חצות וכמובן תהילים.
בודקים הם בנוצותיהם ומציצים בקורקבן,
שמה אכלו "שיקצה","רחמנא ניצלן".
רוצים הם בכל מחיר להטיל עצמם לקדרת הרבנית,
מוכנים שתעשה מהם צ'ולנט או תדחס אותם לתבנית.
בכל עת שמגיע השוחט בכפר חסידים אל אותו הלול,
רצים הם אליו ופושטים צווארם כאילו מדובר בטיסה לחו"ל.
ו.בכל חודש לכבוד שבתות וחגים,
מגיעים העופות מלווים בשירת חסידים.
משיח משיח שרים הם במעלה הגבעה,
עוד מעט ונגיע אל הרבנית,אל תוך הקדרה.
מגיעים הם לכיכר בכפר רבי אלעזר,
שרים הם בקול עד כי גרונם ניחר.
יורדים החסידים עם העופות בידיהם,
פוצחים בריקוד ובשירה ומסלסלים בפאותיהם.
העופות המאושרים פוצחים בתפילה חרישית,
תיקון אחרון עוד בטרם יגיעו לקדרת הרבנית.
מביטה הרבנית בכל עוף ומפשפשת במעשיו,
שמא דבק בו חטא הישמעאלים ואולי הוא מבני עשו.
הכול נהדר,חתום ובדוק כשורה,
מחייכים העופות ומטילים עצמם אל הקדרה.
ואני,ינקל,איש קטן ופשוט,
רק רציתי לאכול עוף בלי כל הידורי הכשרות.
סיפור חסידי:מעשה בחסידה ובתרנגול כפרות
נכתב בהשראת סיפורי ש"י עגנון האהוב עלי ביותר
כתב בחרטת דיו הקולמוס:קובי פרץ
ישוב אלעזר אייר תשס"ז
